אלמדון אמיתי

 

 

 

 

נקבר בתל אביב - קרית שאול

אמתי נולד בפתח-תקווה בערב סוכות תשל"ז (8.10.1976), בן ראשון להוריו אסתי ויורם ונכד ראשון לסבים וסבות. ילד יפה, כחול עיניים ובהיר שיער, חכם, פטפטן ובעל אוצר מילים עשיר. למד בפתח-תקווה בבית הספר היסודי ע"ש פיק"א, ולאחר מכן בחטיבת הביניים ובתיכון ""אחד העם"". אמתי היה תלמיד נבון, מוכשר וסקרן למרות שלא אהב להקדיש את מירב זמנו ללימודים. היה חברותי מאוד והיו לו חברים רבים בכל מסגרת אליה הגיע. הוא היה ספורטאי מצטיין ובעיקר אהב כדורגל וכדורסל. את תיכון "אחד העם" הוא סיים במגמת כלכלה ומדעי המדינה. אמתי היה בעל ידע והשכלה כללית נרחבים ביותר. הוא נהג לקרוא אנציקלופדיות, ספרי היסטוריה, ביוגרפיות של מנהיגים פולטים ומפקדי צבא והתמקד בעיקר בהיסטוריה צבאית- מלחמות ישראל בכלל ומלחמת יום הכיפורים בפרט. אמתי אהב לשמוע רוק כבד והיה מעריץ מושבע של הלהקות "מטליקה", "קיור", "פרל גם" ועוד… כמו כן אהב להקות ישראליות כגון "נושאי המגבעת", "משינה", "פורטיס" ועוד. 

אמתי שאף להגיע ליחידה קרבית ולא היה מאושר ממנו בעת שנקבע לו פרופיל 97. עפ"י בקשתו הוצב בחטיבת "גבעתי" בנובמבר 1994. הוא עבר מסלול מלא של לוחם חי"ר בגדוד "צבר" וסיים אותו בפברואר 1996. עם סיום המסלול המשיך לקורס סמלי חי"ר אותו סיים בראשית מאי 1996. עם סיום קורס הסמלים הוצב כמ"כ בגדוד ובתחילת יולי 1996 עלה עם חייליו ללבנון למוצב "כרכום", לא הרחק מהישוב זרעית. 

היה איש שיחה מרתק ובעל דעה בכל עניין, וכך כתבו חבריו למחלקה באלבום הזיכרון: "לשמור עם אמתי זו חוויה בפני עצמה, תמיד היה איזה נושא לדבר עליו ובסוף השמירה תמיד היינו מתפלאים איך עבר הזמן כל כך מהר". אמתי היה אהוב מאוד על חייליו וחבריו למסלול. 

אמתי נפל בקרב ביום י"ד אלול תשנ"ו (29.8.1996) אחה"צ בעת שיצא עם חייליו לפעילות מבצעית מחוץ למוצב בהיתקלות עם מחבלי החיזבאללה שהסתתרו בקרבת המוצב. 

אמתי הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקריית שאול. השאיר אחריו הורים ושלוש אחיות, אפרת, אילת, ואלמוג. בן 20 בנפלו.