משה פוקס
"סמל משה פוקס מוישיק ז"ל
משה "מושיק" בן אהובה ואברהם, נולד בנוה-עוז ביום ו' בתשרי תש"י (29.9.1949) למד בביה"ס בשכונה, המשיך במשך שנה אחת בתיכון ע"ש "אחד-העם" ושנתיים בבית-הספר "אורט" בכפר-סבא. משה היה תלמיד מצויין ואהב בעיקר את לימודי ההיסטוריה והגיאוגרפיה הוא הקדיש זמן רב לקריאת ספרים, ובבית-הספר המקצועי הצטיין בעיקר במיקצועות הטכניים. הוא היה ספורטאי מצטיין, כנער שיחק בכדורגל בקבוצת "הפועל" פתח-תקוה ואחרי-כן, כשהיה חבר ב"אגד", שיחק בנבחרת הקואופרטיב ואף נפצע כמה פעמים על מגרש הכדורגל. משה היה צעיר פעלתן, נמרץ ורב יזמה. הוא היה גבר גבה קומה, בעל כושר גופני מעולה ובעל ידים אמונות במלאכות שונות. מטבעו היה טוב לב, בן מסור להוריו ובעל נאמן לרעייתו, איש משפחה למופת שטיפח את ביתו ועשה הכל למען משפחתו.
משה גוייס לצה"ל בתחילת פברואר 1968 והתנדב לצנחנים. לאחר תקופת הכשרה עשה ימים רבים באזור תעלת סואץ והשתתף במלחמת ההתשה ובמרדפים אחרי המחבלים. אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר הצטרף לקואופרטיב "אגד" כחבר. חבריו ב"אגד" מעידים, כי תרם רבות לקואופרטיב ולעבודתו, בעיקר כשעבד במוסך בתל-אביב. הוא עבד שם ללא ליאות ועשה לילות כימים כדי לתקן ולשפר את רמת הטיפול בכלי הרכב של החברה.
במלחמת יום הכיפוריחם היה משה נהג ביחידה של חיל-הרפואה, שפעלה לצד יחידות שריון בגזרת תעלת סואץ. היחידה עברה מסלול קרבות קשה בסיני. מפקדו כתב, אף שהיה נהג במקצועו ביחידה, "היה מנהיג במרצו הסוחף ובלהטו, בו הדביק אחרים". למרות שלא היה מיועד ללכת עם הכוח הפורץ, שחצה ראשון את התעלה, התנדב משה לנהוג את הרכב הרפואי והיה בין ראשוני הצולחים. הוא נפגע ונהרג בהפגזה מעברה המערבי של התעלה. ביום כ""ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973) והובא למנוחת עולמים בבית העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו אישה בן, שהיה בן 3 חודשים כאשר נפל אביו, הורים ואח. בן 24 בנפלו.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "הוא היה חייל מסור, קצין מוכשר וחבר נאמן, יהיה זכרו ברוך"."
