מאירי פנחס
"פנחס מאירי (פיקי) ז"ל
הורים יקרים, שוב שבת בבסיס ושוב אני כותב אליכם לאחר תקופה ארוכה וגדושה. כידוע בראשון לפני שבועיים יצאנו לשדה. אתמול חזרנו ומר שוב אנו יוצאים לשדה. נוצר מצב שסדרות השדה באות אחת אחרי השנייה מבלי הפסקה וכידוע חיים אלה קשים. מפרכים ולא נוחים . … בכלל ישנם רגעים בהם אתה שואל את עצמך אם באמת בני אדם הם המפקדים או סדיסטים , ואם אתה בן אדם באמת או חיה ההולכת ונעשית מאולפת, הולכת ומאבדת את צביונה הטבעי. אך גם זה חולף והיום נערך מסדר סיום טירונות. למעשה יוצאים בסיום טירונות לחופש, מה עוד שכבר חודש שלא היינו בבית, אך מסיבה מסוימת לא יצאנו. אמנם החליפו לנו את התג על הכתף ואת סמלי הטירון, אך למעשה מאומה לא השתנה. אל תסיקו מהנ"ל שאני ממשיך בהזנת הדפרסיה החזקה שלי בצבא…. הפכו אותנו לאדישים כל כך… ששום דבר כבר לא מפחיד אותי (את כולנו). השבת אל תחכו לי, לא אבוא. בשבת בעוד שבועיים אגיע הבייתה בשעה טובה. בואי כבר שבת זו. כתבו כל יום (גם אתה אבא) מתגעגע, פיקי."
