יוסף-זדה יהושוע
בן גוהר ומנשה, נולד ביום כ"ח בשבט תשי"ד (1.2.1954) בבית שאן. הוריו עלו לארץ מאירן בשנת 1952, ישר למעברת עין-הנציב שליד בית שאן. השנים הראשונות בארץ עברו על המשפחה בתנאים קשים ביותר. היא התגוררה במעברות ובצריפים. האב היה מובטל, בלא אמצעי קיום. באותו זמן נולד יהושע, בן שני במשפחה. יהושע למד בבית הספר היסודי-דתי "תחכמוני" בבית שאן.
כשהיה בן 15 שנים עברה המשפחה לגור בפתח תקוה, ויהושע המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון "אחד העם". הוא היה תלמיד טוב והסתגל בנקל למקום החדש. שנה אחת למד שם יהושע, ואחר עבר ללמוד בפנימייה הצבעית בבית הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה. הוא השתלם במגמת במגמת אלקטרוניקה, וסיים בהצלחה את לימודיו.
במאי 1972 התגייס יהושע לצה"ל, ושירת במשטרה הצבאית. הוא השתלם בקורסים אחדים, ביניהם קורס לחוקרים פליליים והוצב ביחידת מצ"ח. יהושע עבר קורס חוקרים צבאיים, ועלה לדרגת רב"ט. בספטמבר 1973, הוא עלה לדרגת סמל. הוא השתתף במלחמת יום הכיפורים, ואחרי המלחמה, במאי 1974, עבר קורס חוקרים מתקדם. יהושע עלה לדרגת סמ"ר ובמאי 1975 השתחרר מן השירות הסדיר.
אחרי שחרורו, הוא התחיל לעבוד כשכיר במפעל לייצור מערכות אזעקה אלקטרוניות בנתניה. יהושע הצליח בעבודה, והצטרף כשותף למפעל. בשנת 1977, הוא התחתן ובנה את ביתו בפתח תקוה. כשפרצה מלחמת שלום הגליל נקרא יהושע לשירות המילואים. הוא נפצע במלחמה, אך המשיך לשרת. בנובמבר 1982, הוא נקרא לתקופת שירות שנייה בלבנון.
ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982) עקב התפוצצות מיכל גז בבית הממשל, קרס הבניין וקבר תחתיו את יושביו בין ההרוגים היה יהושע. בן 28 שנים הוא היה במותו.
מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "יהושע שירת במצ"ח מתחילת דרכו בצה"ל, והתבלט כבר מתחילת שירותו כחוקר אחראי, מסור ומהימן. בשיירות המילואים כבשירות הסדיר ונענה תמיד לכל קריאה, והיה מוכן לבצע כל משימה שהוטלה עליו, בלא ליאות וביעילות רבה. הוא ידע לטפח יחסי רעות, ולזכות באהבה והערכה מצד מפקדיו וחבריו בעבודה. במלחמת שלום הגליל הי בין מקימי הבסיס בצור, ומילא שם תפקידים קשים במסירות רבה. דמותו ודרכו ישמשו לנו מורה דרך, לאורם נחנך את חוקרינו הצעירים".
יהושע הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בפתח תקוה. אחרי מותו, הוא הועלה לדרגת רס""ל. הוא השאיר אחריו רעיה, שני ילדים, מהם בת ארבעה חודשים, הורים, שלושה אחים ואחות."
