אצל שמוליק, הכל היה אתגר. במתמטיקה במיוחד, תמיד היה עושה יותר מהמבוקש. שמוליק שירת בממר"ם ושם היה תכניתן ביחידת אספקה. פעם אחת הייתה תקלה בתוכנה, במחשב של יחידה מסוימת בחיל האוויר. התאספה ישיבה, בה היו מפקדים בחירים אך הם אינם מצאו פתרון לבעיה. לאחר זמן קצר קם מפקדו של שמוליק ואמר למפקד היחידה בחיל האוויר : שהוא ישאל מישהו מבריק (שמוליק) על הבעיה, בניסיון למצוא פתרון. שמוליק הסכים אך אמר : "בתנאי שהאוטו של אלוף הפיקוד יבוא לאסוף אותי מהבית ואני ארד בלבוש אזרחי". (הכל היה באתגרים). המפקד הסכים, וכמו כן נסע בערב שמואל לממר"ם, ותיקן את התוכנה ללא כל בעיה. 
.
שמוליק, בזמנו הפנוי, היה מלמד תלמידים מתקשים, ביניהם הייתה לו תלמידה מתקשה מאוד והוא עשה אותה לתלמידה מצטיינת. 

כאשר שמוליק נפל, היא הייתה אז בשישית וזה עשה לה עצב נוראי. הפרס של שמוליק הוא, שאותה תלמידה מתקשה, סיימה את הבגרות שלה בהצטיינות. 
שמוליק, היה שורץ קבוע בסיפריה העירונית. בפניו כל הסיפריות היו פתוחות, וביניהן גם הסיפריה אצל שכניו. הוא היה בולע ספרים, תמיד אהב לדעת וללמוד דברים חדשים, תמיד היה צמא ורעב למידע חדש, כל הזמן חיפש את המושלם (לא השלם), לא הסתפק בחלק מן המושלם, עשה את כל מעשיו ביסודיות. 
לשמוליק היו הרבה מטרות בחיים. אשר אחת מהן היא לעשות הרבה תארים. שמוליק התעניין בכל המקצועות אך במיוחד בפיזיקה, מתמטיקה ופסיכולוגיה. הוא היה תלמיד מן המניין באוניברסיטה, במגמה למדעים מדוייקים, בעוד הצבא ממן לו את הלימודים. הוא אירגן לפניו את כל העתיד שלו, כך כאשר הוא היה יוצא מן הצבא עתידו היה מסודר ומאורגן להמשך חייו. 
שמוליק וחברו יגאל ורדי, החלו לכתוב ספר על מבנה הגולגולת והשפעתה על הפסיכולוגיה הנפשית של האדם. יגאל ורדי הוציא תואר ראשון, והוציא את ספר זה על שמו שלו, ועל שמו של שמוליק. 

שמוליק נולד בשביל לתרום - לתת לחברה. מאז שנולד היה מסודר, גאון ואינטיליגנט. 

בחיי הבית שמוליק תמיד היה עוזר, כמו מחוץ לבית. תמיד היה עוזר בפתרון בעיות הבית. 
שמוליק ואביו, ישראל, היו יוצאים ביחד הרבה לצוד, היו מטיילים הרבה בארץ, אהבו אותה מאוד. אומר האב, ישראל : "אני מסתכל על האדמה, על הצמחייה, על העקבות שהשאירו, זה מה שנותן לו חיים". 

נגדיר את הנער בשתי מילים :

 "מלח הארץ".