ירון בן אריאלה ואברהם אשכנזי ז”ל נולד בנוה-עוז - בי”ח בילינסון ב-ח' באדר תשי”ג 23.2.53. למד בגן ובבי”ס עממי בנוה-עוז, ב-ט' וב-י' בבי”ס תיכון “אחד-העם” בפ”ת. 

מילדותו הוא טייל הרבה עם אמו ועם תנועת הנוער למרחקים גדולים, הכיר היטב את הארץ, הריה ועמקיה, אהב מאוד את הארץ והיה חובב טבע נלהב. הוא סיים את ביה”ס התיכון ב”עין השרון” שבבית ברל וקבל בו תעודת בגרות. התכונן להועיל לחברה ע”י הטפול בנוער עבריין. הוא קרא את כל הספרות העברית הקיימת בנושא זה ובמסגרת תעודת הבגרות כתב עבודת גמר בנושא “הטפול בנוער סוטה”. אפשרו לו לבקר בבתי הסוהר ולחקר את העבריינים הצעירים עצמם. 

היה בתנועת הנוער “השומר הצעיר”, חבר בגרעין תדהר שבדביר שם גויס לנחל מוצנח. הועבר לשריון בגלל פלטפוס. 

הוא הרבה להתעניין בנושא שלו, בקר באוניברסיטת הנגב וגם התעניין אצל המוסמכים לטפל בנוער עבריין כי ראה בנושא זה את יעודו. נפל בתל-סאקי שברמת הגולן ביום הכיפורים בשעה 7.00 בערב 6.10.73. 

כשבאים אנו להעלות זיכרונות מהשנים בהן עשה ירון עמנו, שנות ביה”ס, קשה כל-כך לדבר עליו בזמן עבר - היה, עשה... שכן הוא חי בנו כמו אז - שקט, צנוע, חברי, עליז. 

בסוף שנת הלמודים האחרונה נפרדו דרכנו, אבל מתמונות שהזיכרון שמרן הוא חוזר ועולה עם הדברים האופייניים רק לו - טוב לב ואדיבות שהיו בו, ובאו לידי ביטוי שוב ושוב, בעיקר בטיולים השנתיים שחזרו והעמידו במבחן את מערכת יחסינו כקבוצה אחת - תמיד עזר לבנות, בעיקר מורלית, מה שהיה נחוץ כל-כד בקטעים הקשים במיוחד. צחוקו - בכתפיים מרטטות משהו, או עם יד על הפה כשהוא מנסה לחסום פרץ צחוק בשעת שעור..