אביגדור ברבש ז"ל - קוים לדמותו ופרידה מחבר
קשה להעלות קוים לדמותו של חבר טוב, קשה, קשה מאד לספר על אביגדור כעל דמות העבר , קשה להוסיף אחר שמו את הפעל "היה" אך יותר מכל קשה לבוא ולתאר את דמותו היקרה , את רב גוניותו , את הבחור מלא המרץ, עוז הרוח, החברות הנאמנה, האוהב והעדין כל כך בסתם מילים ריקות.
אביגדור היה אחד מאותם בחורים עדיני נפש ובעלי רגש חם אשר רק הקרובים לו זכו לגלותם . עדינות זו נבלעה בקשיחות ובעזות שגילה כלפי חוץ לזרים הסובבים אותו. שאלו את ידידיו לספסל הלימודים של אביגדור. ןדאי יענו כי אביגדור היה בעל מח חריף, פה שנון וכח זכרון, אך "פרפר" גדול. ואכן "פרפרות" זו (מילה שאביגדור כה אהב) היתה שוב אחת התופעות האופיניות לגילוי חיצוני. כי אביגדור אהב את ביה"ס , אהב את הלימודים, ואכן הצליח לעמוד איתן בפני כל הבחינות. לא פעם היינו אני ואיקי , חבריו הקרובים, יושבים ו"דוגרים" על החומר בחינה, כשאביגדור באותה עת מבלה עם איזו חברה "תורנית" ובסופו של דבר ציוניו עלו על שלנו…
אביגדור אהב את החיים , את היופי, את האסתטיות . הוא עצמו היה בחור יפהפה תכול עיניים ובעל שיער ארוך וחלק . אביגדור אהב את כולם , העריך וכיבד את כולם ללא משוא פנים , ואף האחרים ידעו לכבדו הן בתיכון והן בצבא. בכל מקום ובכל חברה הפך למעין מנהיג זוטא אשר החברים ששהו איתו ידעו כי יש להם חבר נאמן.
אכפת היה לו מהכל- בעיות קטנות כגדולות, בעיות יום יום , בעיות פוליטיות ובעיות פנים. בכל ויכוח כי ניטש התגלה אביגדור הפטריוט אוהב המדינה , הצבא והלאום . אהב תמיד להתנצח ולגלות ארת דעתו , כבד דעות אחרים וידע להיוכח בטעויות . אהב את הקשיים ואהב להתגבר על מכשולים , על אכזבות ולהעפיל הלאה באורח – רוח ובבדיחות.
